אמנה אולפנת בני עקיבא, הוקמה ע"י מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל, על מנת לענות על הצורך כמקום חינוך הולם לבנות כדוגמת "הישיבה התיכונית" לבנים.
ראשיתה של "אמנה" באלול תשכ"ד, עת נתקבצו לכפר סבא ח"י בנות המחזור הראשון והן נושאות חזון להקים אולפנא – בית חינוך לבנות. חלקן הגיעו מארצות מצוקה בנתיבי עלייה בלתי ליגאלים, ועל מנת שתוכלנה להשתלב בסמגרת הרגילה הוקם אולפן מיוחד במקום.
את פני הבאות קידם בית בודד, אשר שימש כפנימיה, חדר אוכל וכיתת לימוד בעת ובעונה אחת. מבנה שבעבר שימש כבית גידול לאפרוחים, שימש כמשרד וכחדר מורים.
את אולפנת בני עקיבא "אמנה" הקים מרכז ישיבות בני עקיבא באמצעות יוזם המפעל והמנהל הראשון ר' אברהם ברקאי אשר הציע להקים אולפנה בכפר סבא אחות צעירה לאולפנא שבכפר פינס.
בתחילה דובר לשתף פעולה עם בי"ח מאיר ע"מ להקים בי"ס לאחיות, אך הרעיון התממש בהקמת מסגרת עיונית בלבד.
בשלב הראשון נשכרו דירות נוספות בעיר אשר היו מפוזרות באזור. המגורים הפזורים במקומות שונים בעיר הכבידו מאד על הבנות, אך למרות זאת פעמה בבנות רוח בונה ויוצרת.
בשלב השני רכש מרכז ישיבות בני עקיבא שטח של 20 דונם פרדס אשר על חלקו הוקם מבנה טרומי ששימש כחדר אוכל ומטבח וככיתות לימוד (מבנה זה עבר בהמשך לאולפנת ערד).
הרב יהודה רוזנברג שהיה באותם ימים של ראשית אולפנת בני עקיבא "אמנה" מורה צעיר לתנ"ך ולהיסטוריה באולפנא, נקרא ע"י הרב משה צבי נריה זצ"ל לעמוד בראש האולפנה והוא בן 25 שנים בלבד.
בשנת תשכ"ח, ערב סיומו של המחזור הראשון, נחנכה הפנימיה הראשונה ע"ש גיטל פוקס ע"ה. זהו למעשה סיפורו של ר' יעקב פוקס שנסע ארצה ובליבו החלטה להנציח את אשתו המנוחה באחת המוסדות בארץ ע"י הקמת בניין לזכרה. בהיותו בדרך באוניה התקשה למצוא מנין כדי לומר קדיש לזכרה של אשתו. רק חברי בני עקיבא, שנסעו אף הם באוניה, הם שהשלימו לו מנין וכך אפשרו לו אמירת קדיש. ארוע זה הביא את מר פוקס להחלטה שעליו להקים את הבנין דווקא במוסד של בני עקיבא. בעצתם של מרכז ישיבות בני עקיבא והשר דאז ד"ר יוסף בורג, בחר להקים את הבנין באולפנת בני עקיבא אמנה בכפר סבא.